מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008, ההאטה הכלכלית העולמית והמשברים המתמשכים באירופה, סביבת הריבית במרבית מדינות העולם הינה נמוכה מאוד.
הריבית היא אחד הכלים המוניטאריים המשמעותיים ביותר בידי בנקים מרכזיים, כלי המשפיע על הפעילות הכלכלית במשק, על משיכת השקעות ובמידה כזו או אחרת על החיים של כלל האזרחים. אך בנוסף, לריבית הנמוכה במשק הישראלי ובמדינות אחרות יש השפעה על שוק המט"ח ועל הסוחרים הפעילים בו.
הבסיס לגבי שערי ריבית ומסחר במט"ח
זאת מסיבה פשוטה למדי, ככל שיחס ההחזר (הרווח או ההפסד של השקעה לאורך תקופה מסוימת – שיעור התשואה) גבוה יותר בין שני מטבעות (עקב פערי ריבית כפי שיוסבר מיד), כך המשקיעים מזרימים יותר כסף ועניין לעסקאות אלו וכך הרווחים שלהם עולים. כאשר כמובן שאסטרטגיה כזו יכולה גם לא להיות יעילה עקב תנודתיות המחירים ושינויי ריבית הנובעים בחלקם גם מפעילות שוק המט"ח.
זה מה שקורה בישראל בשנים האחרונות, משקיעים זרים מזרימים כספים לישראל, לצורכי השקעה לטווח קצר בעיקר, ובכך מחזקים את השקל ומחלישים את המטבעות הזרים המובילים או לכל הפחות מקבעים את השקל במחירים גבוהים יחסית – טוב ליבואנים ופחות טוב ליצואנים לצורך העניין.
פערי ריביות
פער ריבית בין הדולר האמריקאי או היורו לבין השקל עשוי בהחלט להשפיע על שערי החליפין. אמנם כמעט בכל המדינות הרלוונטיות הריבית נמוכה יחסית, אך יש מדינות ושווקים בהם הריבית נמוכה אפילו יותר מזו בישראל בנקודות זמן מסוימות.
פער הריבית בין מטבעות מהווה מרכיב חשוב עבור סוחרי מט"ח בכדאיות של השקעות בשוק, זהו לא השיקול המרכזי והיחיד כמובן אך הוא מהותי. כאשר אין צפי כי המדינות המובילות והמטבעות המרכזיים בכלכלה העולמית יציגו העלאות ריבית, פערי הריבית בין ישראל לעולם הופכים משמעותיים יותר ויכולים לתמוך בהתחזקות השקל.
באמצעות פער הריבית, ניתן לקנות מטבעות עם שיעורי ריבית גבוהים יותר, כאשר המטבעות עם שיעורי הריבית הנמוכים יותר מממנים באופן מסוים את העסקה. כמובן שהיישום של זה מסובך ומורכב יותר, אם זה היה כזה פשוט, כולם בשוק היו נוהגים כך והשוק גם היה מגיב בהתאם.